אני רוצה לשתף אותך ברחשי ליבי ולהודות לך מקרב לב. במקרה, אני קרובה לעולם הרפואה האמריקאי.... אני מציינת זאת כדי שתבין כמה אני נרגשת ומופתעת לטובה מהצלחת הטיפול בי׳, שהוא כמו בן לי, ללא שימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות. למרות שאני מודעת לכוח העצום וההרסני בפוטנציה של חברות התרופות האמריקאיות, כשראיתי את י׳ [בחדר מיון], לא עלתה על דעתי אפשרות אחרת לטיפול מלבד תרופות, בעיקר בגלל ההיסטוריה. הייתי בלחץ אטומי כשאמרו לי למחרת המפגש איתו שהוא הגיע למקום שלא ממהרים לטפל בתרופות, והתפילות שלי התמקדו במציאת תרופה מתאימה מהר ככל האפשר. היום במבט לאחור, אני מעריצה את האומץ שלך, ויודעת כמה צדקת. עידכנתי את עצמי בנושא של סוטריה, וקראתי כל שניתן באינטרנט על ד''ר מושר ואיך שהתפתח הנושא מאז. בעלי [רופא] היה סקפטי לחלוטין, ואני חשבתי שצריך לנסות, למרות הסיכונים. תודה לאל. היית בהחלט שליח טוב, בזמן הנכון ובמקום הנכון. מפחיד אותי לחשוב מה היה קורה אם כל העסק הזה היה מתפרץ לפני ספטמבר 2016. לא שאפשר להיכנס לשאננות מוחלטת, אבל אני מרגישה שלפחות עד עכשיו, הגישה שלך היתה נכונה ומודה לך על כל מה שעשית. אני מתארת לעצמי כמה קשה העבודה שלך, ומקווה שהמייל הזה ייתן לך קצת כוח להמשיך הלאה. אני מתפללת שתמשיך להיות שליח טוב לכל המטופלים שלך.